יום שני, 1 באוקטובר 2012

הציון הראשון - קבר יוסף

הציון הראשון של הבלוג הוא קבר יוסף. בחרתי בקבר יוסף ממספר סיבות. 
האחת, זהו הציון הראשון בו לאחר שהזדמנתי לבקר באתר, התחלתי לחשוב כי יש משהו מאחורי אותם מקומות לא ברורים. 
שנית, כמאמר המדרש, "שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם ואלו הן - מערת המכפלה, בית המקדש, וקבורתו של יוסף" שהרי שלושתם נרכשו בממון על ידי אבותינו אברהם יצחק ויעקב.
קבר יוסף הינו אחד מהקברים הקדמונים שנשתמרו היטב. ליהודים זהו הציון של יוסף בן יעקב אולם המוסלמים מכירים בו כקברו של שיח יוסוף דאוקת, מראשוני העיר שכם ומכאן זיקתם של המקומיים למקום. (המוסלמים סבורים כי קבר יוסף נמצא במערת המכפלה)
וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה (בראשית פרק נ, פסוק כה)
וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף, עִמּוֹ  כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם. (שמות פרק יג פסוק יט)
על פי המסורת, נקבר יוסף בחלקת השדה אשר קנה בשעתו יעקב מבני חמור וטיעון זה מבוסס במקורות בספר בראשית ל"ג פסוקים י"ח-כ וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּבֹאוֹ, מִפַּדַּן אֲרָם. וַיִּחַן, אֶת-פְּנֵי הָעִיר.  וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה-שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה.

את יוסף, אני מאוד מקוה שאין צורך להציג. אין ילד שלא שמע על מכירת יוסף, חלומותיו של יוסף וגדולתו במצרים. עשרות פעמים יצא לי לבקר בקבר יוסף במסגרת שירותי הסדיר ועוד רבות נוספות במסגרת שירות המילואים שלי. שנים סברתי עם עצמי שאכן מדובר בקבר שיח שהיהודים השתלטו עליו בגיבוי השלטונות על מנת לקבל אחיזה בעיר שכם כנקודה יהודית בלב עיר ערבית.
הודות להקמת הבלוג חיפשתי ומצאתי מספר מקורות המספרות על תיעוד המקום ששכנעו אותי שהמקום הוא אכן קברו של יוסף בן יעקב. 
בשנת 333 (לפני כ-1700 שנה), תיעד הנוסע מבורדו (נוסע אלמוני ולא ידוע) ותיאר את מיקומו של קבר יוסף המצוי למרגלות הר גריזים. 
המקור השני שייך לבנימין מטודלה, שכבר הוזכר בפוסט הראשון כראשון המתעדים את המקומות הקדושים בארץ ישראל, ביקר בשנת 1170 בקירוב (לפני כ-840 שנה) את הקהילה השומרונית בהר גריזים וכתב על כך בספרו מסעות בנימין כי ניתן לזהות את הקבר כששני עמודים עומדים לראשו ולרגליו של קבר יוסף והם מזוהים כקברם של שני בניו של יוסף, מנשה ואפרים ואכן בתמונה שצילמתי ביולי 2011 אכן ניתן לראות את אחד העמודים למרגלות הקבר. 
קבר יוסף מבפנים ולמרגלותיו אחד העמודים המיוחדים בקברם של מנשה ואפרים
עוד תיאר בנימין מטודלה על נסיונותיהם של השומרונים לבנות מתחם ומבנה סביב הקבר. דבר שלא עלה תמיד יפה כיוון שהרגיז את תושבי העיר שכם.
אודות לבלוג המדהים http://www.israeldailypicture.com הנושא תמונות אותנטיות מלפני שנים רבות, מצאתי שתי תמונות המתעדות את קבר יוסף מחוץ ומפנים ככשומר טורקי מאבטח את מתחם הקבר. על התמונה מצויין כי זהו קבר יוסף. כמו כן שימו לב לשני העמודים הנמצאים לראשו ולמרגלותיו של הקבר, אותם עמודים המיוחסים בקברם שם מנשה ואפרים
קבר יוסף מבפנים בשנת 1900 (התמונה מהבלוג israeldailypicture.com) 


קבר יוסף מבחוץ בשנת 1900 (שימו לב כי האזור אינו מיושב כלל)
התמונה מהבלוג israeldailypicture.com
וככל שאני נובר במקורות, ככל הנראה אין כל ספק לאמיתות הציון כקברו של יוסף. 

מלבד אותם חוקרים שתיעדו את המקום, עד לשנת 1967, לא היתה כלל גישה למתחם הקבר. ישנם מעט מאד תיעודים של יהודי טבריה וצפת שעשו את דרכם לירושלים לעלות לרגל ועצרו לפקוד את קבר יוסף. אולם התיעוד אינו מדוייק, אינו נסמך על מקורות והוא בדרך מופיע כציטוט ממקור שני.
לאחר מלחמת ששת הימים ועד להסכמי השלום עם הפלסטינאים, נתאפשרה הגישה לקבר יוסף כיוון שהעיר שכם היתה תחת שליטה ישראלית צבאית מלאה.
הסכמי אוסלו טרפו את הקלפים מחדש. שכם הועברה לשליטה מלאה לידי הרשות הפלסטינית (שטח A - שליטה ביטחונית ואזרחית פלסטינית מלאה) מלבד קבר יוסף שהוגדר בשטח בשליטה ישראלית. 
למרות מספר תקריות שבהם היו מספר נפגעים בנפש, נשמרה באדיקות החזקה על מתחם הקבר על ידי הסעות מאורגנות של תלמידי ישיבה שאובטחו על ידי חיילים ישראלים ובתיאום עם המשטרה הפלסטינאית על ידי מפקדת ה-DCO. מידי יום הגיעו התלמידים אל מתחם הקבר ואף האחר הימים הוקמה במקום ישיבה.
קבר יוסף עלה שוב לכותרות בעקבות אירועי אוקטובר 2000, אירועי תחילת אינתיפאדת אל-אקצע. (להזכיר: האינתיפדה פרצה בערב ראש השנה בעקבות ביקורו של ח"כ אריאל שרון בהר הבית) 
לא כאן המקום לספר על המחדל שאירע האירועי קבר יוסף באותם ימים. ההיסטוריה תשפוט. אולם מצאתי סרט המספר על האירוע ועל מותו של שוטר מג"ב מדחטת יוסוף שדימם למוות מבלי יכולת לחלצו כשהיו הוא וצוותו תחת מתקפה אכזרית של פלסטינים זועמים. סרט קשה לצפיה וקשה עוד יותר להבנת האנשים העומדים היום בצמרת המדינה בשעת קבלת החלטות הרות גורל. 

לאחר אירועי אוקטובר 2000 ובעיצומם של פרעות האינתיפדה, בהוראת ראש הממשלה ושר הביטחון דאז אהוד ברק והרמטכ"ל שאול מופז, ננטש קבר יוסף. הפלסטינים חיללו את מתחם הקבר, שברו וניפצו כל זכר היסטורי יהודי למקום. כיפת המבנה נוצתה עד עפר והמקום הכי קרוב אליו היה ניתן להגיע היה התצפית מהר גריזים. עם השנים, נעתרו הפלסטינים ואפשרו להיכנס בחשאי למתחם. רק לאחר תקופה ארוכה של שכנועים ורוח של פיוס חדשה שזרמה באזור, אפשרו הפלסטינים לשפץ את המקום מחדש. 10 שנים אחרי אותם אירועי דמים, הוכנסה מחדש המצבה המשופצת והמתחם שופץ מהיסוד ועד הטפחות.
עד לא מזמן, אלו שפקדו את הקבר השתייכו לקבוצות של משיחיים וחלקם זוהו כתימהוניים שהיו נכנסים תוך כדי סיכון חיים מהותי לקבר יוסף בלי תיאום עם כוחות הביטחון. מזה למעלה משנה, העליה לקבר הפכה להיות לחלק משגרת החיים של העיר שכם וחלק מאינטרס של פרנסי העיר וראשי הרשות הפלסטינית על מנת לקעקע את הנורמליזציה בין הישראלים לפלסטינים.
העליה לקבר יוסף מתרחשת בעיקר בשעות הלילה המאוחרות שכל העיר נמה את שנתה. הכניסה לעיר ולמתחם הקבר נעשית בצורה מאורגנת למופת. בפאתי הכניסה לעיר ממתינים אוטובוסים מכל רחבי הארץ הממתינים גם הם לפקוד את הציון. 
על פי הנוהל, כוח צהל נכנס ראשון לבצע סריקות ולהיות החלוץ הפותח את הציר ואם הינתן האות, נכנסים האוטובוסים בצורה מאורגנת כשלכל אוטובוס יש כ-20 דקות לשאת תפילה. 
עם הכניסה למתחם, נעטפת המצבה בפרוכת וסדרנים דואגים להארת המקום על ידי גנרטורים.
תוך שניות מקבל המתחם צביון של מקום יהודי מסורתי והנה יוסף מוכן ומזומן לקליטת המתפללים. 
בסדר מופתי יורדים נשים לחוד וגברים לחוד כשהם מנוהלים על ידי עשרות מתנדבים המשמשים כסדרנים כשכל לוח הזמנים מתואם עם קציני צה"ל. 

בביקורי באתר, ביקר גם האדמו"ר ממשקולץ שזכה טיפול כיאה לאנשי VIP והגיע לאתר כשהוא מלווה בחסידיו.
האדמו"ר נשא פרקי תהילים ומספר תפילות וכן בירך את החיילים שאבטחו את המקום 


מקורות:
שנים אוחזין בצדיק, יהודה זיו
מאמר של ד"ר יואל אליצור, מספר על האותנטיות של אלה חלקת השדה היא מתחם קבר יוסף. 
israeldailypicture.com 
מסעות של ר' בנימין ז"ל, שנת שמ"ג 

נ.ב. גדול: כנראה שוב יד הגורל. הפוסט עלה ב1 באוקטובר 2012. בלי לשים לב, זהו אותו היום של הקרב על קבר יוסף בו נהרג החייל מדחת יוסוף. אכן יצרוף מקרים. 





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה